מילים, מחשבות ופרחים - יום האישה 2026
- נועה בר Late Bloomer
- 10 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
אז יום האישה מאחורינו, והאמת? לקח לי רגע לנשום. השגרה חזרה לסטודיו, זרי הפרחים והמארזים מצאו להם בית, אבל הלב שלי עדיין מלא מכל מה שקרה כאן השבוע.
אני חייבת להגיד לכם, הופתעתי. לא מהעומס (לזה התכוננתי), אלא מהעוצמה. מהמילים שצורפו לזרים, מהרגש שזרם כאן - אל הסטודיו דרך הפרחים ועד אליכן.
ראיתי השבוע את כל סוגי האהבה שיש.
ראיתי חייל ששלח לאמא שלו זר רק כדי להגיד לה "אני בסדר, אל תדאגי"; בת שכתבה לאמא שלה כמה היא מלווה אותה גם בבגרותה; כלה חדשה ששלחה לחמותה זר של "תודה שקיבלת אותי ככה"; וחברות... וואו, החברות. פשוט לחגוג אחת את השנייה, בלי פילטרים, פשוט כי מגיע להן.
אבל היה רגע אחד שבאמת נכנס לי ללב ולא יוצא. אישה אחת מדהימה, שהחליטה שהיא לא מחכה למחווה מאף אחד אחר. היא פשוט שלחה מארז פרחים מיוחד לעצמה. היא בחרה את הפרחים שהיא הכי אוהבת, את הצבעים שעושים לה נעים בעיניים, ופשוט פרגנה לעצמה רגע של יופי בתוך כל הטירוף הזה.
זה הזכיר לי שוב למה אני עושה את מה שאני עושה. הפרחים הם רק התירוץ, הסיפור הוא אתן. אנחנו. היכולת שלנו לראות אחת את השנייה, ובעיקר – ללמוד לראות את עצמנו ולתת לעצמנו לפרוח, גם כשזה לוקח זמן.
תודה שנתתם לי להיות חלק מהרגעים האלה השבוע. זה ממש לא מובן מאליו עבורי.
שלכם,
נועה בר - Late Bloomer
תגובות